ההתרגשות בשיאה, התכנונים בעיצומם, והחתונה מעבר לפינה – רק שהפינה הזו נמצאת אלפי קילומטרים מהבית. יותר ויותר זוגות ישראלים שחיים בארצות הברית בוחרים להינשא שם, כשההורים, האחים והחברים הקרובים נשארים בארץ. זו לא החלטה פשוטה, במיוחד כשמדובר ביום שאמור לאחד את כל האנשים האהובים במקום אחד.
הבחירה להתחתן בארצות הברית נובעת בדרך כלל מסיבות פשוטות – החיים כבר שם, החברים שם, וגם התכנון נראה קל יותר כשלא צריך לטוס במיוחד לארץ. אבל מהר מאוד מתברר שחתונה רחוק מהבית מביאה איתה לא רק התרגשות, אלא גם אתגר רגשי לא קטן: איך חוגגים את היום הכי משמעותי בחיים כשהאנשים הכי קרובים נשארים מעבר לאוקיינוס.
חתונה אחת או שתיים – הדילמה שמעסיקה כל זוג רחוק מהבית
אצל זוגות ישראלים שחיים בארה"ב, אחת השאלות הראשונות שעולות אחרי ההצעה היא האם לקיים חתונה אחת בלבד, או לפצל את השמחה לשני אירועים. יש מי שבוחרים לערוך טקס קטן ואינטימי במקום שבו הם גרים, עם החברים, הקולגות והקהילה המקומית, ולאחר מכן מסיבה נוספת בארץ. אחרים מחליטים להתרכז באירוע אחד בלבד - מתוך רצון שלא "לפצל את הקסם" או להעמיס רגשית וכלכלית.
הבחירה לא תמיד פשוטה. זוגות שמחליטים על חתונה אחת בלבד מתמודדים לא פעם עם לבטים. מצד אחד הם רוצים לחגוג במקום שבו הם באמת חיים, ומצד שני, הם יודעים שיהיו כיסאות ריקים של אנשים חשובים. לעומת זאת, זוגות שמעדיפים לחגוג פעמיים נאלצים להתמודד עם הפקה כפולה, עלויות כפולות ותחושת "ריפיט" שמאתגרת את ההתלהבות.
איך מחברים את מי שלא שם
כדי לגשר על הפער, רבים בוחרים לשדר את האירוע בשידור חי לבני המשפחה בארץ. חלקם שוכרים צוות צילום מקצועי שמלווה את האירוע באיכות גבוהה, אחרים מסתפקים בזום משפחתי פשוט עם מסך גדול באולם. יש זוגות ששולחים מראש לאורחים בארץ הזמנה עם לינק אישי לשידור, ואפילו ערכות קטנות עם שמפניה או מזכרת סמלית, כדי להרגיש שהם באמת "חלק מהיום".
החגיגה שאחרי
לא מעט זוגות מחליטים לסגור את המעגל בארץ, גם אם זה חודשים אחרי האירוע הרשמי. לפעמים זו מסיבת משפחה אינטימית, לפעמים ערב תמונות או ארוחת חגיגה עם הקרובים. הרגע הזה, הפשוט והרגוע יותר, מאפשר להורים ולחברים מהבית להיות חלק מהשמחה, גם אם באיחור קל. הוא אולי פחות טקסי, אבל לא פחות מרגש – ובעיני רבים, הוא זה שמעניק לחתונה משמעות שלמה באמת.
בסופו של דבר, אין תשובה אחת נכונה. יש מי שבוחרים לחגוג פעמיים, ויש מי שמעדיפים לשמור הכול במקום שבו הם בונים את חייהם. אבל אצל כולם, האהבה מצליחה לגשר על המרחק – ולהפוך גם אלפי קילומטרים לרקע בלבד ביום שבו הכול מתחיל.
