החופה בחתונה היהודית מסמלת מספר דברים, אך העיקריים הם סמל לבית וסמל לכיסוי מיטה. הפתחים של החופה מזכירים את אוהל אברהם המקראי, שמייצג מופת להכנסת אורחים, כשהוא בנה את האוהל שלו פתוח מכל צדיו. כך כל העוברים ושבים ידעו שהם יתקבלו בברכה.
המשכן שנבנה במדבר על מנת לשכן את נוכחותו של האל, מתואר גם כן כחופת חתונה. לפי פרשני מדרש, אלוהים יצר עשר חופות נפלאות לנישואיהם של אדם וחווה. החופה היא סמל לנוכחותו של האל בחתונה ובבית שהוקם מתחת לחופה. נאמר גם, כי שמו של האל מרחף מעליה ומקדש את החלל שתחתיה. אחרי הטקס ישנם רבנים שמזמינים זוגות, על מנת שיעמדו מתחת לחופה ויזכרו בחתונות שלהם.
החל במאה ה-16, ככל הנראה בפולין, הופיעה חופה שנישאה על ידי ארבעה עמודים. היו קהילות בהן השתמשו בכיסויי ארון קודש רקומים כחופה. אך עם הזמן החלו להשתמש בטלית כחופה, ששימשה גם קמע נגד רוחות רעות.
הכלל היחיד שחל על בניית חופה כשרה לנישואין ביהדות הוא שהיא תהיה מבנה זמני, שנבנה בידי אדם. פרט לכך, תוכלו להתאים אותה לסגנון האישי שלכם. ברוב בתי הכנסת תוכלו למצוא חופה שנתמחה על מסגרת עץ. חופות מסוג זה יכולות להיות רקומות, ארוגות או מרופדות. ברוב המקרים הן מעוטרות באייקונים יהודיים מוכרים, כגון כוס קידוש, מגן דוד, חלקים מירושלים וטקסטים מתוך 'שבע ברכות'.
כל בד יכול לשמש כפרוכת לחופה, לכן ניתן להשתמש בסוגים שונים של בדים המייצגים תרבויות שונות, כגון סארי הודי, טקסטיל אפריקאי, תחרה או שמיכה אינדיאנית. טקס החופה הוא אחד ממצוות החתונה. תוכלו להכין חופה משלכם, שתעבור בין בני המשפחה ולאורך הדורות. היא יכולה להפוך לאוצר משפחתי. תוכלו לשלב עליה טביעות אצבע של ילדי המשפחה, כמעין ברכה וסגולה לפריון ולהמשכיות.
כאשר החופה נישאת ביד ומוטותיה נישאים בידי ארבעה ממשתתפי האירוע האווירה בטקס הופכת לאישית ומיוחדת יותר. כשהמשתתפים אוחזים במוטות ותומכים בחופה זהו סמל המייצג את בני הקהילה שיתמכו בבית החדש שהקמתם.
מוטות החופה צריכים להיות ארוכים מספיק על מנת לעמוד על הקרקע והם יכולים להיות עשויים מכל חומר. אפשר ליצור אותם מענפי עץ או מענפי במבוק, שיהיו גם יפים וגם קלים לנשיאה.
השמים הם הגבול בתחום היצירתיות בעיצוב החופה, תוכלו אפילו להדק את החופה שלהם מעל לבלוני הליום צבעוניים אם תרצו.
אחרי החתונה, החופה יכולה להפוך ליצירה שתתלו על הקיר או לכיסוי מיטה. יש זוגות שבחרו להשתמש בחופה שלהם גם בטקס מתן השמות לילדיהם או בטקס ברית המילה.